|
|
בתי המשפט
|
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים |
תק 003412/08 | ||
|
בפני: |
שופט: מוסק כרמי – סגן נשיא |
תאריך: |
18/10/2009 |
|
בעניין: |
יונה יוסף |
||
|
התובע הנתבע שכנגד | |||
|
נ ג ד |
|||
|
אפרתי תימור |
|||
|
הנתבעת התובעת שכנגד | |||
פסק דין
לפני תביעה ותביעה שכנגד בעניין אירוע שאירע ביום 25.7.08 עת הגיע התובע, הוא הנתבע שכנגד לבר ה"אייזן" שבירושלים ונמנעה כניסתו למקום.
התביעה העיקרית
1. ביום 25.7.08 בסביבות השעה 22:30, הגיע התובע לבר ה"אייזן" (להלן:"האייזן"), יחד עם חברתו ושלוש חברותיה.
2. חברתו של התובע וחברותיה הורשו להיכנס לאייזן בעוד שמהתובע נמנעה הכניסה למקום.
3. לטענת התובע, כניסתו נמנעה בשל גזענות וזאת בהתבסס על אמירת הסלקטור בכניסה שצבע עורו של התובע כהה.
4. לטענת הנתבעת, בעלת בר האייזן, התובע לא הורשה להיכנס לאייזן מכיוון שלא עמד בקריטריון הגיל המינימאלי לכניסה (+25 שנים) ומטעמי ביטחון שכן התובע הציג תעודת זהות מזוייפת, הטריד ועלב בשומרי הסף איים וקילל.
5. התובע הביא את חברתו גב' לירון חרירי (להלן:"החברה"), להעיד לטובתו.
6. מעדות החברה עולה כי היא וחברותיה הורשו להיכנס לאייזן בסמוך למועד הגעתן בעוד שהתובע עוכב ולא הורשה להיכנס לאייזן. התובע עוכב בכניסה כ-10 דקות, שלאחריהן הוא וחברתו עזבו את האייזן.
7. יצויין כי עדותה של החברה מהווה למעשה עדות שמיעה שכן היא הודתה כי נכנסה לאייזן ולא היתה עדה לחילופי הדברים בין התובע לסלקטור בכניסה. ידיעותיה לעניין האירוע מבוססות אך ורק על אינפורמציה שקיבלה מפי התובע עצמו.
8. מטעם הנתבעת העיד מר יניב כהן, אחראי "דורמנים" (שומרי הסף) באייזן (להלן:"המאבטח"), אשר עמד בפתח האייזן בעת האירוע.
9. עלפי עדותו, התובע התבקש להציג תעודת זהות לאור העובדה שהיה נראה צעיר ולא עמד בקריטריון הסף שהוא כניסה מגיל 25 ומעלה.
10. נראה כי בעקבות העובדה כי התובע הציג תעודה בלוייה ונתבקש להציג תעודה אחרת החל דין ודברים בין התובע למאבטח ובשלב מסויים אף הוזמנה ניידת משטרה.
11. חילופי הדברים התפתחו לכדי גידופים קללות ואיומים הדדיים.
12. על פי עדותו של המאבטח, החל התובע לגדף ולקלל, ואף ניסה לשכנע עוברים ושבים שלא להיכנס לאייזן.
13. בכתב התביעה תאר התובע את האירוע כדלקמן:
"...לא הורשתי להכנס וטענו שהמקום למוזמנים בלבד. כמו כן טענתי לסלקטור שחברתי אינה מוזמנת והיא נכנסה ולאחר דקות ארוכות טען הסלקטור שאני לא נכנס מכיוון שאני "כהה"".
14. מה ארע במהלך אותן דקות ארוכות המוזכרות בכתב התביעה הובהר במהלך הדיון.
15. כך העיד התובע בעמ' 4 לפרוטוקול:
"ת. כאשר חברה שלי ושלושת חברותיה נכנסו למועדון. הסלקטור אמר לי לא. היה ויכוח 10 דקות (הדגשה שלי – כ.מ). הסברתי לו שחברה שלי בפנים. המתנתי 10 דקות. בזמן שהמתנתי, נכנסו אנשים. אמרו שהמקום למוזמנים ב לבד. התגובה שלי נשארה מתונה.(הדגשה שלי – כ.מ)"
16. ובסיכום דבריו אמר התובע בעמ' 6 לפרוטוקול:
"...אני מבקש לקבל את תביעתי. על רקע האשמות שקיבלתי, הקללות שקיבלתי, האיומים, ומסכת ההתעללות שהיה לי באותו לילה..."
17. התובע צרף תעודות המעידות הצטיינות והערכה במסגרת שרות בתי הסוהר בה שרת וטוען כי הוא אזרח שומר חוק.
18. לאור המקובץ לעיל סבורני כי כניסתו של התובע לאייזן סורבה לא בשל אפליה בגין צבע עורו אלא בשל גילו הצעיר בתחילה, ולאחר מכן והתנהגותו בכניסה שבאה לביטוי בחילופי הדברים עם המאבטח. יודגש כי גם המאבטח לא טמן את ידו בצלחת והשיב לתובע באופן בוטה. סירוב כניסה זה אינו מהווה אפליה על פי חוק "איסור הפליה במוצרים". (ראה בבר"ע (י-ם) 478/08, ג.י.א.ת. ניהול והשקעות בע"מ נ' ארז מור (טרם פורסם)). מכל מקום לא עלה בידי התובע להוכיח את טענותיו ברמת ההסתברות הנדרשת ועל כן לא מצאתי לנכון לקבל את גרסתו או להעדיפה על פני גרסת הנתבעת והעד מטעמה.
19. מכאן שדין התביעה להידחות.
התביעה שכנגד
20. טוענת התובעת שכנגד, ("להלן :"התובעת"), כי על הנתבע שכנגד (להלן:"הנתבע") לפצותה בגין פגיעה במוניטין ושם טוב, בגין לשון הרע הפסד לקוחות התעסקות בלתי פוסקת עם הנתבע שכנגד אשר גרמה להפסד ממון ולעגמת נפש כתוצאה מהאירוע שתואר לעיל.
21. לטענת התובעת שכנגד, הנתבע שכנגד הטריד עלב והשמיץ את המקום ואותה בכוונה לפגוע בעסק ובשמו הטוב.
22. הנתבע שכנגד מכחיש את כל הטענות המיוחסות לו וטוען כי הגיע לאייזן פעמיים בחייו ולא הורשה להיכנס בשתי ההזדמנויות. עוד טוען הנתבע שכנגד כי הוא אדם נורמטיבי שומר חוק ומציג תעודות הצטיינות התומכות באמירה זו.
23. דין התביעה שכנגד להידחות.
24. בכתב התביעה לא מצויין במפורש באילו פעולות נקט הנתבע שכנגד העולות בכדי לשון הרע, פגיעה במוניטין ושם טוב או הפסד לקוחות אשר גרמה להפסד ממון.
25. אין ספק כי האירוע שתואר לעיל אינו אירוע חריג והתובעת שכנגד יודעת כיצד להתמודד אם אירועים מסוג זה ולהמשיך ולנהל את העסק בהצלחה.
26. מהעדויות עולה כי בין הנתבע שכנגד והמאבטח באייזן התנהל וויכוח בן כ- 10 דקות כאשר שני הצדדים "תרמו" בהתנהגותם לכך שהדברים הגיעו לכדי גידופים קללות ואיומים הדדיים. יחד עם זאת נראה כי האירוע הסתיים כשעזב הנתבע שכנגד את המקום.
27. לאור העובדה כי התובעת שכנגד לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל על כתפיה אני דוחה את התביעה שכנגד.
28. בסיכום הכולל - אין צו להוצאות. כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
__________________
כרמי מוסק, שופט
סגן נשיא
מעורבים
תובע: יונה יוסף
נתבע: אפרתי תימור
שופט :
עורכי דין: