` פסיקה - מ"י נגד סנדוקה דוח-א י-ם ת-61102735828
ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד סנדוקה דוח-א י-ם ת-61102735828 :


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה ירושלים

ת 012899/09

לפני:

כב' השופטת שרון לארי-בבלי

תאריך:

01/11/2009

בעניין:

מדינת ישראל – לשכת תביעות ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד

חנא קופטי

המאשימה

נ ג ד

סנדוקה אסלאם

ע"י ב"כ עו"ד

מליק מנצור

הנאשם

נוכחים:

הצדדים וב"כ

הכרעת דין

הנאשם בפניי נאשם בכך כי נהג ברכבו ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש בפל' שלא באמצעות דיבורית.

העיד בפניי שוטר אשר עמד במקום לצורך אכיפה. לדבריו הבחין בעבירה ממרחק של כ-15 מטרים על כל מרכיביה.

הנאשם טען למעשה ארבע טענות:

1. הוא לא דיבר על ידי החזקת המכשיר ביד.

2. המכשיר בצבע אחר משנרשם.

3. ישנה דיבורית ברכב.

4. שדה הראיה של השוטר מוגבל והכביש מפותל.

לעניין הטענה הראשונה, הרי שתגובתו הספונטנית של הנאשם לפיה "זה היה מירס, אני נשבע לך" מהווה ראשית הודיה שכן הנאשם לא אמר דבר ולא חצי דבר לענין הדיבורית ומשתמע מדבריו כי לשיטתו שימוש במירס בזמן נסיעה מותר.

לעניין צבע המכשיר, הרי שהנאשם לא הביא כל אישור לעניין בעלות על המכשיר במועד העבירה. הנאשם הציג מכשיר בצבע שונה מזה שנרשם בדוח, אולם הוא לא ידע ולא הוכיח ממתי מכשיר זה בחזקתו ולכן אני דוחה את טענתו.

לעניין קיומה של דיבורית ברכב, הנאשם לא הביא כל ראיה כי אכן קיימת דיבורית ברכב או מתי הותקנה. אציין כי הנאשם מיוצג וכך היה גם במועד ההקראה ואין ספק שב"כ ידע כי המדובר בראיה מהותית.

לעניין שדה הראיה, הנאשם לא הוכיח ששדה הראיה מוגבל, נהפוך הוא. הנאשם הבחין בשוטר ממרחק של שלושים מטרים והעיד שהוא מומחה לאומדן מרחקים. המדובר בשדה ראיה רחב והשוטר עצמו העיד שהבחין בעבירה ממרחק של עשרה עד חמישה עשר מטרים בלבד. בנסיבות אלה אין ספק שלפחות שלושים מטר לפני מקום עמידתו של השוטר אין פיתול המונע שדה ראיה.

למעלה מן הצורך אעיר, כי גם לעניין זה נמנע הנאשם מהבאת כל ראיה כדוגמת תמונות עימן יכול היה לעמת את השוטר.

לסיום אציין שהנאשם העיד ששוחח עם שוטר בשם דיב ושוטר זה ניסה לשוחח עם השוטר ולהביא לביטול הדוח. הנאשם לא הזמין שוטר זה לעדות וגם זאת יש לזקוף לחובתו.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחיד אל מול עדותו של הנאשם מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום י"ד בחשון, תש"ע (1 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה: הנאשם נוהג משנת 99 לחובתו 16 הרשעות. שתי הרשעות מתוכן בגין שימוש במכשיר פל בזמן נהיגה אחת משנת 2007 והשניה משנת 2005. אבקש להטיל על הנאשם קנס כספי שלא יפחת מכפל הקנס המקורי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

ב"כ הנאשם: זכותו של כל נאשם לנהל הוכחות כשמוגש נגדו כתב אישום, אין לזקוף זאת לחובתו אדרבה בית משפט צריך לכבד נאשמים שעומדים על זכותם להעמיד את דבריהם בפני בית המשפט ולקבל יומם בבית המשפט. מה שהניע את הנאשם היתה צדקתו ותו-לו. בית המשפט קבע אחרת, אנו מכבדים את החלטת בית המשפט. בין זה לבין העמדה אשר הוצגה על ידי התביעה לעונשים בלתי סבירים, המרחק גדול. אכן לחובתו של הנאשם שתי עבירות על שימוש במכשיר הפל' תוך כדי נהיגה. הנאשם שילם את הדוחות, לא כפר וזה צריך דווקא לפעול לזכותו.

הנאשם מפרנס יחיד עובד בחב' שמספקת שירותים לכלל הציבור בירושלים. עובד בשעות לא שעות. תורן וכונן במשך 24 שעות, עליו להגיע למוקדים בהן יש תקלות במערכת הביוב והמים. הרכב משמשו ככלי עבודה, בלעדיו לא יכול לבצע את עבודתו. על כן בנסיבותיו של הנאשם אבקש להסתפק בקנס המקורי.

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בעבירה של שימוש בפל' נייד שלא באמצעות דיבורית. עיון בגליון הרשעותיו מלמד שזו הפעם השלישית בה הוא מורשע באותה עבירה ממש. אחת מן הפעמים בהן הורשע היא כאשר לדבריו היתה דיבורית ברכבו.

כלל ידוע הוא כי בית המשפט אינו כבול לקנס המקורי וכאשר אדם בוחר לנהל הוכחות ומורשע, נחשף בית המשפט לעברו ורשאי להביא במסגרת גזה"ד גם את עברו התעבורתי.

בערעור פלילי 4662/09 אישר כב' השופט רביד פס"ד בו הורשע אדם על עבירה זהה, נקנס בסך 2,000 ₪ נפסל למשך 45 יום והוטלה עליו פסילה על תנאי של חודשיים לשנתיים. שם המדובר היה במי שלחובתו שש הרשעות קודמות בפל'.

לנאשם שבפניי כאמור שתיים בלבד ולכן אמנע, לפנים משורת הדין, מהטלת פסילה בפועל.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 1,000 ₪ כל אחד החל מיום 1.1.10.

2. לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים על עבירות על התוספת הראשונה והשניה וכן עבירות של שימוש בטל' נייד ללא דיבורית.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום י"ד בחשון, תש"ע (1 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.

שרון לארי-בבלי, שופטת





מעורבים
תובע:
נתבע: סנדוקה אסלאם
שופט :
עורכי דין: מליק מנצור,חנא קופטי