בתי המשפט

פסק דין

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, מצאתי כי אין היא מצריכה תשובה. הבקשה אינה מגלה כל טעם המצדיק מתן רשות ערעור:

בית משפט קמא עשה שימוש בסמכותו הטבעית להארכת המועד לתשלום ההוצאות בשוקלו כדבעי את השיקולים הנוגעים לעניין; בית משפט שלערעור אינו מתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, אלא אם המדובר בחריגה של ממש, מה שאין כך במקרה דנן.

אשר על כן, ומכח הוראת תקנה 406(א) ותקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 אני מורה על דחיית הבקשה.

אין צו להוצאות.

הערבות תוחזר למפקידה.

המזכירות תשלח עותק פסק דין זה לכל אחד מבעלי הדין .

ניתן היום כ"ז בתשרי, תשס"ט (26 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים

ניתן לפרסום מיום 6/11/08.

קלדנית: עידית